<h1>ראבי"ה סימן תרכ"ב</h1>
<h2>דף טו.</h2>
המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשרה. פירוש בשפודין של ברזל שמקבלים טומאה, אי נמי לרבי יוחנן לעיל שחייש לגזירת [כלים] בנסרים משופים אפילו בשל עץ יש לחוש אם דומה לכלי. ואוקמינא בגמרא אם היו נתונים שתי נותנו ערב וכו'. והשתא משמע דלא מצי מבטל סכך כשר את הפסול אפילו יש בו רוב אלא במקום שיש חצי הצל מחמת הסכך כשר בלא פסול, מדקתני במתניתין אם יש ריוח ביניהם כמותן [ו]מוקמינן לה כגון בנותנן שתי אם נתונין ערב, מכלל דאם אין ריוח ביניהן הרי כל עיקר הסוכה נעשה בפסול, ואף על פי שהסכך כשר הוא למעלה ממקום נתינת ערב, אותו הוא כמאן דליתא לענין צל, דמכל מקום הצל בא מחמת השפודין, והסכך הכשר הנתון למעלה הרי הוא כמאן דליתא, אבל כשמחצה כשר ומחצה פסול אזלינן בתר רובה. והכי גמירי לה. ומכאן תשובה לפירוש רבינו שפירש גבי עושה סוכתו תחת האילן [ט' ע"ב] דמיירי כשהסוכה חמתה מרובה מצלתה ואפילו הכי כשחבטן בטל ברוב ומצטרף סכך פסול להשלים שיעור צלתה מרובה מחמתה, דהא הכא משמע דבעינן שיהא הכשר בלא הפסול מחצה צל אז הוא בטל ברוב סכך פסול להשלים הרוב. בשם רבינו יב"א מצאתי.
